Results: Structural Model

To test the proposed framework, a structural equation model was specified with three latent constructs: coping with stress, self-regulation and subjective well-being. Each construct was represented by several observed subscales, and two background variables (age and number of siblings) were entered as exogenous predictors. This specification made it possible to estimate direct and indirect paths simultaneously and, in a second step, to examine whether the structural paths differ between groups.

Parameters were estimated by maximum likelihood (NLMINB optimizer) on 318 cases with 65 free parameters; the solution converged normally after 121 iterations.

Global fit was mixed. The chi-square test was significant (χ² = 642, df = 144, p < .001), and the RMSEA of 0.104 (90% CI 0.096 to 0.112) lies above the conventional 0.08 cut-off. Incremental indices were likewise below the recommended 0.90 (CFI = 0.812, TLI = 0.776), whereas the SRMR of 0.074 indicates an acceptable fit. Taken together, the indices suggest that the model captures the main structure of the data but would benefit from respecification.

Turning to the structural paths, age was negatively related to coping (Estimate = -0.12, β = -0.31, p < .001), while the number of siblings had no effect (p = .668). Self-regulation emerged as the strongest predictor of coping (Estimate = 0.91, β = 0.94, p < .001). Age was positively related to self-regulation (Estimate = 0.31, β = 0.71, p < .001), and siblings again showed no effect (p = .597). None of the predictors had a significant direct effect on well-being (age p = .230, siblings p = .739, coping p = .359). The pattern therefore places self-regulation at the centre of the coping process, with age shaping both constructs.

Table 4. Structural parameter estimates

תוצאות: בחינת ההשערות

הבנה הורית וביטחון הקשר

ההשערה השנייה עסקה בשאלה האם יכולתה של האם להבין את עולמו הפנימי של ילדה קשורה לדפוס ההתקשרות שהילד מפתח כלפיה. ההשערה נוסחה כהשערה פתוחה: מצד אחד, הנחת האוניברסליות של תיאוריית ההתקשרות ושורת מחקרים תומכים מובילות לצפי לקשר; מצד שני, ביקורות תרבותיות על תחולת התיאוריה מחוץ להקשר המערבי מעלות את האפשרות שקשר כזה לא יימצא. בהתאם לאפשרות הראשונה שוער כי:

2.א. ילדים לאימהות שיימצאו בעלות תובנה לעולמם הפנימי (PI) ייטו לפתח התקשרות בטוחה (B), ואילו ילדים לאימהות חסרות תובנה ייטו לפתח התקשרות לא בטוחה.

2.ב. ברמה המפורטת, שוער כי חוסר תובנה מסוג חד-צדדי (OS) יהיה קשור להתקשרות אמביוולנטית (C), וכי חוסר תובנה מסוג מעורב (MX) יהיה קשור להתקשרות לא מאורגנת (D). הקשר בין דפוס מנותק (DE) להתקשרות נמנעת (A) נותר כשאלה פתוחה.

לבחינת החלק הראשון של ההשערה נערך מבחן χ² לטבלת 2x2. נמצא כי התפלגות סיווגי התובנה שונה באופן מובהק בין ילדים בעלי התקשרות בטוחה ללא בטוחה (χ²(1)=12.10, p< 0.001), בעוצמת קשר בינונית (ϕ= 0.36). כפי שעולה מטבלה 6, ילדים לאימהות שגילו תובנה לעולמם הפנימי היו בעלי סבירות גבוהה יותר להתקשרות בטוחה בהשוואה לילדים לאימהות ללא תובנה.

טבלה 6. התפלגות סיווגי התובנה האימהית לפי סיווג ההתקשרות (רמה דיכוטומית)

ממצאים

על המרואיינים

פרק זה מציג את ממצאי ראיונות העומק שנערכו עם אחד-עשר צעירים ששבו ממסע חינוכי לפולין. המרואיינים יצאו למסע במסגרות חינוכיות שונות, בתיכון, בתנועת נוער ובמכינה, והגיעו מרקע דתי וחילוני מגוון. לכל מרואיין ניתן כינוי, והציטוטים עברו עריכה קלה כדי שלא ניתן יהיה לזהות את הדוברים. מטרת הראיונות הייתה להבין כיצד המסע משפיע על הצמיחה האישית, על התודעה ההיסטורית ועל החוסן הרגשי של המשתתפים, מן ההכנות שקדמו לו ועד השפעותיו לאורך זמן.

מבנה הממצאים

ניתוח התמלילים העלה חמש תמות: ההכנה למסע; חוויות מכוננות במהלכו; תגובות רגשיות ודרכי התמודדות; השפעות ארוכות טווח על הזהות האישית והחברתית; והתבוננות לאחור על משמעות המסע. החלוקה מאפשרת לעקוב אחר החוויה ברצף, מן הציפייה ועד ההשתקפות, ובהמשך הפרק כל תמה מוצגת בפירוט לצד ציטוטים מדברי המשתתפים.

לפני היציאה: היערכות רגשית ומעשית

ההכנה למסע עלתה בכל הראיונות, והתבטאה בשלושה רבדים: לימודי, רגשי ומעשי. ברובד הלימודי, מרבית המשתתפים תיארו סדרת מפגשים מובנית שכללה רקע היסטורי, עדויות ושיחות קבוצתיות. נוי תיארה זאת כך: "חודשים לפני כבר ישבנו בכל שבוע בקבוצה, קראנו עדויות ודיברנו על מה שאנחנו מצפים לראות, כך שכשהגענו לשם המקומות כבר היו מוכרים לנו מהשמות". חלק מהמשתתפים הוסיפו על כך הכנה עצמאית. עומר סיפר: "התחלתי לכתוב לעצמי מחברת, מה אני יודע על כל מקום שנבקר בו ומה אני רוצה לשאול שם".