הצעת מחקר

רקע תיאורטי

הגדרות ומושגי יסוד

ניצול כלכלי והונאה כלכלית הם שני ביטויים מרכזיים של פגיעה כלכלית באנשים מבוגרים (Jackson, 2015). הספרות מגדירה התעללות בקשישים כ"(א) פעולות מכוונות הגורמות נזק או יוצרות סיכון חמור לפגיעה (בין אם נועדה פגיעה ובין אם לאו) לקשיש על ידי מטפל או אדם אחר הנמצא ביחסי אמון עמו, או (ב) כשל של מטפל סיעודי בסיפוק צרכיו הבסיסיים של הקשיש או הגנה על הקשיש מפני פגיעה" (Bonnie & Wallace, 2003). שני רכיבים עומדים במרכז ההגדרה: נזק או סכנה שנגרמו לאדם המבוגר, ואחריות של מי שנמצא עמו ביחסי אמון.

קיים הבדל בין ניצול חומרי, הכרוך בניצול של כספו או רכושו של הזקן לרוב על ידי מטפל שתפקידו לספק את צרכיו של אדם מבוגר תלוי(Pillemer et al., 2016) , לבין הונאה פיננסית שהיא "הונאת קורבן בכוונה על ידי הצגה כוזבת, הסתרה או השמטת עובדות על טובין, שירותים או הטבות אחרות שאינן קיימות, מיותרות, מעוותות ומכוונות למטרת רווח כספי" .(Beals et al., 2015) למרות שכל אחד יכול להיות קורבן של הונאה ללא קשר לגיל, מבוגרים מהווים יעד טוב לרמאים (Kieffer & Mottola, 2016), מכיוון שהם נמצאים בשיא צבירת הנכסים או קרובים אליו, או מכיוון שרמאים מניחים שפגיעה קוגניטיבית ואירועי חיים מבודדים כגון פרישה, התאלמנות ונכות הופכים אותם לרגישים יותר ( Lee & Soberon-Ferrer, 1997).

בניגוד לרמאים המבצעים הונאה פיננסית, מנצלים פיננסיים הם בדרך כלל קרובי משפחה, חברים ותיקים, שכנים ומטפלים (Choi et al., 1999), שחיים עם או בקרבת הקשישים (Schafer & Koltai, 2015). בנוסף, לנצלנים פיננסיים רבים יש גישה לחשבונות של הזקנים או סמכות החוקית לפעול בשמם Holtfreter et al., 2008;), Payne, 2002). לפיכך, הם יכולים לגזל נכסים ללא מודעות הזקנים או ללא קבלת הסכמה מפורשת מהם. עבריינים אלו מסבירים את נטילת כספו או רכושו של הקשיש כפיצוי על מתן טיפול או עקב הרגשתם כזכאים לנכסי הקשיש מתוקף היותם קרובי משפחה (Conrad, Liu, & Iris, 2016).

מה מגביר את הפגיעות

במספר מדינות, תלות תפקודית בקרב מבוגרים עם מוגבלות פיזית נמצאה כקשורה באופן עקבי לסיכון גבוה יותר להתעללות בקשישים, כולל התעללות רגשית וכלכלית בעיקר בארצות הברית ובסין (Acierno et al., 2010; Amstadter et al., 2011). בנוסף, בריאות לקויה נקשרה בעקביות להתעללות בקשישים במספר מדינות (Giraldo-Rodríguez & Rosas-Carrasco, 2013), כולל התעללות פיננסית בארצות הברית, בריטניה וקנדה (Laumann et al., 2008), התעללות פיזית, מינית ורגשית בישראל, והזנחה בארצות הברית, קנדה וישראל (Burnes et al., 2015). ראוי לציין שרוב המחקרים שהתייחסו להתעללות בקרב קשישים לא כללו אנשים עם ליקוי קוגניטיבי (Sethi et al., 2011). במקביל, נמצא קשר בין בריאות נפשית/רגשית לקויה בקרב הקשישי הקורבן להתעללות לבין התעללות כללית במקסיקו (Giraldo-Rodríguez & Rosas-Carrasco, 2013) ואירלנד (Naughton et al., 2010).

גורם נוסף הוא היחס החברתי לזקנה. גילנות, כלומר סטריאוטיפים ועמדות שליליות כלפי אנשים מבוגרים, נקשרה לבריאות גופנית ונפשית ירודה (Bodner et al., 2018; Hu et al., 2021), לתלות באחרים (Bugental & Hehman, 2007) ולצורות שונות של התעללות (Phelan & Ayalon, 2020).

מסוגלות עצמית נמוכה וחוסר ביטחון כלכלי עשויים להוביל אדם מבוגר להישען על אחרים בהחלטות כלכליות מהותיות, ותלות כזו היא גורם סיכון מוכר לניצול (Acierno et al., 2010; Lichtenberg et al., 2020). מכאן עולה הצורך לבחון יחד את הגיל, את מצב הבריאות ואת רמת התפקוד, כדי להבין טוב יותר אילו מנגנונים מגבירים את הפגיעות.

רציונל

אף שהפגיעה הכלכלית באזרחים ותיקים שכיחה, מעט מחקרים בישראל בחנו במשולב את תרומתם של התפקוד היומיומי, מצב הבריאות והגיל לסיכון לניצול. המחקר המוצע מבקש לצמצם פער זה.

שאלת המחקר

האם תפקוד יומיומי, מצב בריאות וגיל קשורים לפגיעות ולניצול כלכלי בקרב אזרחים ותיקים?

השערות המחקר

1. יימצא קשר שלילי בין רמת התפקוד היומיומי לבין ניצול כלכלי: ככל שהאדם המבוגר עצמאי יותר בפעולות היומיום, כך יפחת הסיכוי שייחשף לניצול.

2. יימצא קשר בין מצב בריאותי ירוד לבין ניצול כלכלי: ככל שמצב הבריאות ירוד יותר, כך יגבר הסיכוי לחשיפה לניצול.

3. יימצא קשר חיובי בין הגיל הכרונולוגי לבין ניצול כלכלי: ככל שהגיל מבוגר יותר, כך יגבר הסיכוי לחשיפה לניצול.

שיטה

משתתפים

במחקר כמותי-מתאמי זה ישתתפו 350 ישראלים בני 65 ומעלה, המתגוררים בקהילה.

כלי המחקר

המשתתפים ימלאו שאלון רקע סוציו-דמוגרפי (גיל, מגדר, דת ומצב משפחתי) ושאלון מצב בריאותי בן 15 פריטים (Shrira et al., 2011), שבו הם מתבקשים לציין אילו מצבים רפואיים, כגון סוכרת, שבץ מוחי או אסטמה, היו מנת חלקם בשנה האחרונה.